• עמותת תודעה

יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות כלפי נשים ונערות- חשיבות המניעה הראשונית

מהי התפיסה החברתית-אקולוגית, ואיזו עבודה נחוצה לנו כחברה על מנת להתמודד עם העלייה המדאיגה של האלימות המינית מאז פרוץ מגפת הקורונה?

ד"ר אדוה ברקוביץ' רומנו | פורסם 25.11.20

נתונים בינ-לאומיים מצביעים על כך, שעיקר המאמצים והמשאבים מופנים לטיפול במקרים של אלימות מינית ולמניעה שלישונית (מניעת הישנות האלימות) ואילו מעטים המאמצים המוקדשים למניעה ראשונית של אלימות מינית, קרי, מניעת האלימות מלהתרחש.


ארגון הבריאות העולמי הגדיר כי לא רק שמניעה ראשונית עשויה להפחית את הסבל האינדיבידואלי, אלא שלמניעה ראשונית יש השפעה מכרעת על ההשלכות הכלכליות האנושיות ארוכות הטווח לבריאות הציבורית.

בשל מגפת הקורונה אנו עדות.ים לעלייה מדאיגה בהיקף האלימות המינית ומצד שני קושי מרכזי באיתור ילדים וילדות נפגעים, והפנייתן/ם לטיפול, לפיכך עולה עוד יותר החשיבות של המניעה הראשונית.


לציון יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות כלפי נשים ונערות רצינו לפרוס בפניכן.ם נקודת מבט חדשה-

נקודת מבט המדגישה את התפיסה החברתית-אקולוגית, ואת העבודה הנחוצה בכל רבדי החברה


מתוך מחקרים רבים, ומתוך ניסיון של שנים אנו יודעות להצהיר כי אין משתנה יחיד המסביר התנהגות מינית אלימה של הפרט, אלא עלינו להתייחס לתופעה כבעלת משתנים רבים:

  • ברמת החברה

  • ברמת הקהילה

  • ברמת המעגל הקרוב

  • ברמת הפרט

רמת החברה:

שינוי נורמות ואמונות המאפשרות אלימות מגדרית כגון סקסואליזציה של נשים נערות וילדות, קידום שוויון מגדרי ואתני, חקיקה, הקמת שירותים והנגשתם, הנגשת חינוך ותקצובו.


רמת הקהילה:

יצירת אי סובלנות קהילתית לאלימות בשכונה, במקומות הבילוי והעבודה, במערכות החינוך, הרווחה, אכיפת החוק והמשפט. יצירת פעילויות בתחום לכלל התושבים והתושבות, יצירת קמפיינים מקומיים, טיפול במקרים של פגיעה, תמיכה בקורבן, הוקעת מעשה הפגיעה – כל אלה הינן אמירות קהילתיות המייצרות אפס סבלנות לאלימות מינית. מחקרים מראים שלכידות קהילתית ונורמות ברורות ביחס לאי קבלת אלימות מינית – הם אפקטיביים מאוד ביצירת קהילה מוגנת.


רמת המעגל הקרוב:

שינוי בגורמים הקשורים לנורמות של קבוצת השווים והשוות, שינוי בקרב המבוגרים המשפיעים על הפרט ובעיקר הורים. התנהגויות כמו גילויי אחריות חברתית של העומדים והעומדות מהצד, שיח פתוח בין הורים וילדות/ילדים – הם התנהגויות המשפיעות על קהילות בטוחות.

רמת הפרט:

שינוי בתפיסות ואמונות התומכות באלימות, שינוי תפיסות מגדריות, התנהגות אנטי- סוציאלית, טיפול בפגיעה מהילדות, צמצום שימוש פוגעני בחומרים ממכרים – כל אלה נמצאו כאפקטיביים במניעה של התנהגות פוגענית.

פעמים רבות תכניות המניעה מכוונות לקורבן – ליכולת שלו/ה להתנגד באסרטיביות. אבל למעשה המוקד שלנו צריך להיות בפוגע – למנוע את עצם ההתנהגות הפוגענית ולא רק ללמד את הקורבן להתנגד.


מודל זה פותח בארגון הבריאות העולמי והוא מבוסס על תיאוריית המערכות- האקולוגיות של הפסיכולוג הרוסי-אמריקני יורי ברונפנברנר בשנת 1979. מודל זה נמצא כמודל מבוסס ראיות והוא אומץ על ידי מדינות שונות בעולם, ביניהן ארצות הברית, בריטניה, אוסטרליה ומדינות סקנדינביה.

בבחינה עולמית של התוכניות השונות נמצא חיזוק מחקרי לשילוב בין פעולות בכל רמות המודל כמפתח לצמצום האלימות המינית, כאשר המחברות גם מדגישות כי תוכניות עומק יעילות יותר מאשר סדנאות חד פעמיות או פעולות להעלאת המודעות בלבד.

דגש נוסף עולה בהתאמה מבדיקה שנערכה על ידי ארגון הבריאות העולמי תאוריה של ברונפנברנר, קשור להבט המגדרי. המודל מדגיש את החשיבות של שינוי נורמות מגדריות, צמצום אי השוויון המגדרי וצמצום התנהגויות אלימות המובילות לאלימות מינית. ואכן מחקרים רבים מראים כי אימוץ תפיסות שיוויוניות והתנגדות לתפיסה פטריארכאלית של מיניות נשית וגברית – מביאה לצמצום התנהגות פוגענית.


עמותת תודעה פועלת על פי המודל החברתי-אקולוגי בניסיון להשפיע על כל מעגלי ההשפעה בעת ובעונה אחת כולל התערבויות ברמת החברה, הקהילה, המעגל הקרוב והפרט.



© הזכויות שמורות לעמותת תודעה   |   03-9099119   |   todaa@todaango.org.il